TM completed segments: 9

Other segments: 610

TM completed words: 141

Other words: 12642

TM Completed sentences

Original Translated
הבינה המלאכותית (AI) התקדמה במהירות בשנים האחרונות, הן מבחינת כמות המשאבים שהוקצו לה והן מבחינת התפוקות שלה. האקונומיסט מעריך שמיזוגים ורכישות הקשורים לבינה מלאכותית היו גדולים פי 26 ב-2017 מאשר ב-2015. לגידול בהשקעה תרמה גם העלייה מהירה ביכולות הטכניות של בינה מלאכותית (AI). לדוגמה, על פי מדד הבינה המלאכותית, שיעורי השגיאות של זיהוי תמונה ירדו מ-29% לפחות מ-3% בין 2010 ל-2017. Artificial intelligence (AI) has advanced rapidly in recent years, both in terms of the amount of resources allocated to it and its outputs. The Economist estimates that mergers and acquisitions related to artificial intelligence were 26 times larger in 2017 than in 2015. The rapid growth in investment was also contributed by the swift rise in the technical capabilities of artificial intelligence (AI). For example, according to the AI index, image recognition error rates dropped from 29% to less than 3% between 2010 and 2017.
בעבר היו שני סוגים כלליים של מחקר בינה מלאכותית – ה"מסודרים" וה"בלגניסטים". הגישה ה"מסודרת", ה"קלאסית" או ה"סימבולית", באופן כללי, עוסקת במניפולציה סימבולית של מושגים מופשטים, וזוהי המתודולוגיה שבה משתמשים בדרך כלל במערכות המתקדמות. הגישה המקבילה היא ה"בלגניסטית", או ה"קישורית", שרשתות נוירונים מלאכותיות הן הדוגמה הטובה ביותר שלה, המנסות "לפתח" תבונה על ידי בניית מערכות ושיפור שלהן בעזרת תהליך סטטיסטי כלשהו, במקום לתכנן מראש מערכת שתשלים את המשימה. שתי הגישות הופיעו כבר בתחילת ההיסטוריה של התחום. בשנות ה־60 ובה־70 הגישות הבלגניסטיות לא היו מקובלות, אך העניין בהן עלה שוב בשנות ה־80 כאשר התגלו המגבלות של הגישות ה"מסודרות" של אותו הזמן. במשך הזמן התברר שלשתי הגישות יש מגבלות חמורות. In the past, there were two general types of artificial intelligence research – the "structured" and the "unstructured". The "structured", "classical" or "symbolic" approach generally deals with the manipulation of symbolic abstract concepts, and this is the methodology typically used in advanced systems. The parallel approach is the "unstructured", or "connectionist", of which artificial neural networks are the best example, attempting to "develop" intelligence by building systems and improving them through some statistical process, rather than designing a system in advance to complete the task. Both approaches appeared early in the history of the field. In the 1960s and 1970s, unstructured approaches were not accepted, but interest in them rose again in the 1980s when the limitations of the "structured" approaches of that time became apparent. Over time, it became clear that both approaches have serious limitations.
הישג נוסף לתחום הבינה המלאכותית הוא תוכנות היודעות לשחק משחקים "אינטליגנטיים" המצריכים "חשיבה". דוגמה בתחום זה היא תוכנות השחמט המנצחות בימינו את השחקן הממוצע בנקל. על היתרון האנושי (יכולת לשלול מהר מצבים לא מעניינים, אינטואיציה) מפצות התוכנות במאגרי מידע עצומים של ידע תאורטי (ספרי פתיחות וסיומים בשחמט לדוגמה) ובאלגוריתמים הפורסים את כל אפשרויות המשחק מספר רב של מהלכים קדימה - הרבה יותר מהיכולת האנושית. בבסיסן, אותן תוכנות נעזרות במבנה נתונים הנקרא עץ מינימקס לשם כך. Another achievement in the field of artificial intelligence is software that knows how to play "intelligent" games that require "thinking". An example in this field is chess software that easily defeats the average player today. The human advantage (the ability to quickly dismiss uninteresting situations, intuition) is compensated for by the software with vast databases of theoretical knowledge (opening and endgame books in chess, for example) and algorithms that explore all possible moves many steps ahead - far beyond human capability. At their core, these programs rely on a data structure called minimax tree for this purpose.
שבוע אחרי הסינים, הממשל האמריקאי הודיע על כך שהצליח להוציא התחייבויות וולונטריות משבע חברות טכנולוגיה אמריקניות בכל הנוגע לניהול סיכונים הנשקפים מבינה מלאכותית. למשל, יפותחו מנגנונים כמו "סימון מים כדי לעזור למשתמשים להבחין מתי תוכן אודיו או ויז'ואל נוצר בעזרת בינה מלאכותית. A week after the Chinese, the U.S. government announced that it had secured voluntary commitments from seven American technology companies regarding the management of risks posed by artificial intelligence. For example, mechanisms like "watermarking" will be developed to help users discern when audio or visual content is generated using artificial intelligence.
במאי 2024 קראו 25 חוקרים בעלי שם עולמי, ביניהם ממדעני המחשב החשובים בעולם, להשית אחריות משפטית על נזקי AI שאפשר לחזות ולמנוע. הם דורשים מחברות הבינה המלאכותית להקצות לפחות שליש מתקציבן לבחינת בטיחות ומניעת סיכונים. הם מסבירים כי כבר היום מזרזת בינה מלאכותית באופן דרמטי את פיתוחה שלה עצמה ונזקים עצומים כמו במדע בדיוני עלולים להיגרם תוך שנתיים-שלוש. לדוגמה, רובוטים לוחמים שיוכלו למנוע את כיבויים והם "יבחרו" נגד מי לפעול וגם לפגוע בתשתיות. יובל נח הררי, שהשתתף בכתיבת המאמר ב-Science הבהיר כי נראה שהאבולוציה עוברת מהישרדותם של החזקים ביותר, להכחדתם של החכמים ביותר In May 2024, 25 world-renowned researchers, including some of the most important computer scientists, called for legal accountability for AI damages that can be predicted and prevented. They demand that AI companies allocate at least one-third of their budget to safety assessments and risk prevention. They explain that AI is already dramatically accelerating its own development, and enormous damages, akin to those in science fiction, could occur within two to three years. For example, combat robots that could prevent their shutdown and "choose" against whom to act and also harm infrastructure. Yuval Noah Harari, who participated in writing the article in Science, clarified that it seems evolution is shifting from the survival of the fittest to the extinction of the smartest.
המודלים משתמשים בכמויות עצומות של מידע מהרשת. חלק מיוצרי המידע כבר אינם מוכנים לספק אותו בחינם. לדוגמה, הניו יורק טיימס. The models use vast amounts of information from the web. Some information producers are no longer willing to provide it for free. For example, The New York Times.
מחקר הבינה המלאכותית המודרני עוסק ביצירת תוכנות ומכונות מועילות על מנת לעשות משימות שבני אדם מבצעים, המצריכות תבונה, באופן אוטומטי. למשל תזמון משאבים - כמו יחידות צבאיות - ביעילות המרבית, מענה על שאלות לגבי מוצרים עבור לקוחות, עיבוד והבנת שפה טבעית (אנ') וזיהוי פנים במצלמות טלוויזיה במעגל סגור. לכן בינה מלאכותית נעשתה לדיסציפלינה הנדסית, העוסקת בפתרון בעיות מעשיות. לדוגמה, על־פי שיטות של בינה מלאכותית אורגנו המשאבים הצבאיים של ארצות הברית במלחמת המפרץ, והכספים שנחסכו בעקבות כך עלו בהרבה על ההשקעה של הממשלה האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית מאז תחילת המחקר בשנות ה־50. מערכות בינה מלאכותית נכנסו לשימוש בעסקים רבים, בתי חולים ויחידות צבאיות סביב העולם, וכן מורכבות בתוכנות ובמשחקים רגילים. Modern artificial intelligence research deals with creating useful software and machines to perform tasks that humans carry out, requiring intelligence, automatically. For example, scheduling resources - such as military units - with maximum efficiency, answering questions about products for customers, processing and understanding natural language (NLP) and facial recognition in cameras. Therefore, artificial intelligence has become an engineering discipline, dealing with practical problem-solving. For example, according to AI methods, the military resources of the United States were organized in the Gulf War, and the funds saved as a result far exceeded the investment of the U.S. government in the field of artificial intelligence since the beginning of research in the 1950s. AI systems have been implemented in many businesses, hospitals, and military units around the world, as well as being integrated into software and games.
אם כי ההתקדמות לקראת המטרה הסופית של בינה מלאכותית דמוית־אדם איטית למדי, היו תוצרים מועילים רבים בדרך. דוגמאות בולטות הן שפת התכנות LISP ופרולוג, שהומצאו עבור מחקר בינה מלאכותית אך שכיום משמשים למשימות אחרות. מערכות מועילות רבות פותחו בעזרת טכנולוגיות שהיו פעם תחומים פעילים במחקר הבינה המלאכותית. לדוגמה: Although progress toward the ultimate goal of human-like artificial intelligence is relatively slow, there have been many useful products along the way. Notable examples include the programming languages LISP and Prolog, which were invented for artificial intelligence research but are now used for other tasks. Many useful systems have been developed using technologies that were once active areas in artificial intelligence research. For example:
מערכת הוכחה אוטומטית - מערכת המבצעת הוכחת משפטים מתמטיים באמצעות תוכנה. תהליך ההוכחה מבוסס על תחשיב פסוקים ועל לוגיקה מסדר ראשון ובו רעיונות מתחום הבינה המלאכותית באים לידי ביטוי. Automated theorem proving - a system that performs proofs of mathematical theorems using software. The proof process is based on propositional calculus and first-order logic, incorporating ideas from the field of artificial intelligence.

Other sentences

Original Similar TM records
Artificial Intelligence
בינה מלאכותית (באנגלית: אינטליגנציה מלאכותית – Artificial intelligence, ובראשי תיבות: AI) היא שם מטאפורי למצב שבו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים. הגדרה רחבה יותר לתחום זה ניתנה על ידי מרווין מינסקי: "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך".
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99
ה-OECD הגדיר:מערכת בינה מלאכותית היא מערכת מבוססת מכונה, שלמטרות מפורשות או משתמעות, מסיקה, מהקלט שהיא מקבלת, כיצד ליצור פלט כגון תחזיות, תוכן, המלצות או החלטות שיש ביכולתן להשפיע על סביבות פיזיות או וירטואליות. למערכות בינה מלאכותית שונות ישנן רמות שונות של אוטונומיה ויכולת הסתגלות לסביבתן לאחר פריסתן."[1]
https://he.wikipedia.org/wiki/OECD
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%98
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%98
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-1
יישומי בינה מלאכותית כוללים מנועי חיפוש מתקדמים באינטרנט (למשל, חיפוש גוגל), מערכות המלצות (בשימוש על ידי YouTube, אמזון ונטפליקס), הבנת דיבור אנושי (כגון סירי ואלקסה), מכוניות אוטונומיות, ובינה מלאכותית יוצרת (ChatGPT, ג'מיני, Midjourney ועוד), והיכולת להתחרות ברמה הגבוהה ביותר במשחקים אסטרטגיים (כגון שחמט ו-Go).
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C_(%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9)
https://he.wikipedia.org/wiki/YouTube
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/ChatGPT
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99_(%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C)
https://he.wikipedia.org/wiki/Midjourney
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98
בינה מלאכותית נוסדה כדיסציפלינה אקדמית בשנת 1956. בעשור הראשון של המאה ה-21, למידת מכונה מתמטית וסטטיסטית הוכיחה את עצמה כמוצלחת ביותר, וסייעה בפתרון בעיות מאתגרות רבות ברחבי התעשייה והאקדמיה. למידה עמוקה עלתה על כל טכניקות הבינה המלאכותית הקודמות במדדים בתעשייה, מה שהוביל לעלייה עצומה במימון ובעניין.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%94
המבחן המקובל ביותר לבינה מלאכותית הוגדר בשנת 1950 על ידי אלן טיורינג, וידוע בשם "מבחן טיורינג": מכונה תיחשב לתבונית, אם יינתן לאדם היושב בחדר סגור, לנהל שיחה באמצעות ממשק מחשב עם שתי ישויות שנמצאות בחדר השני, כאשר אחת מהן תהיה מכונה והשנייה אנושית, והמשוחח לא יוכל לזהות מי משתי הישויות היא מכונה או אדם.
https://he.wikipedia.org/wiki/1950
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה] ערך מורחב – היסטוריה של הבינה המלאכותית
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=1
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=1
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/25px-Postscript-viewer-blue.svg.png
25
25
//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/38px-Postscript-viewer-blue.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/50px-Postscript-viewer-blue.svg.png 2x

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/25px-Postscript-viewer-blue.svg.png
פרה־היסטוריה של הבינה המלאכותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=2
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=2
"בינה" מלאכותית בדמות הגולם מפראג
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Golem_and_Loew.jpg
באיליאדה ובאודיסיאה של הומרוס ניתן למצוא סממנים של בינה מלאכותית.
באיליאדה: ”...וּנְעָרוֹת שְׁפָחוֹת עֲשׂוּיוֹת זָהָב מִזְדָּרְזוֹת וְעוֹזְרוֹת לַמּוֹשֵׁל, וּכְאִלּוּ הֵן חַיּוֹת. חָכְמָה וּבִינָה בְלִבָּן, וִיפִי־קוֹל וְכֹחַ לָהֵנָּה, וְלָמְדוּ מִבְּנֵי־הָאַלְמָוֶת כָּל־מְלֶאכֶת יָד וּמַחֲשָׁבֶת”. וגם באודיסיאה: ”לְמַעַן יְבִיאוּךָ שָׁמָּה אֳנִיּוֹת־בִּינוֹת שֶׁלָּנוּ, יַעַן כִּי אֵין לַפֵיאַקִּים כָּל־קַבַּרְנִיט רַב־חוֹבֵל [...] וּנְמֵלִים בָּאִי לָאֳנִיּוֹת הֶגֶה אֵין לִסְפִינוֹתָם כְּמוֹ לָאֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְיוֹדְעוֹת הֵן בְּעַצְמָן עֶשְׁתֹּנוֹת אָדָם וְכָל־אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ”.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1
הגולם מפראג שנוצר על פי האגדה במאה ה-16 על ידי המהר"ל מפראג הוא דוגמה נוספת לאחד הניסיונות המוקדמים ביותר ליצור סוג של בינה מלאכותית.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92
דוגמה נוספת הוא השחמטאי המכני "הטורקי" שנבנה ב-1770 על ידי וולפגנג פון קמפלן. המכונה יכלה כביכול לשחק שחמט נגד בן אדם; שנים אחר כך היא התבררה כתרמית.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99
התפתחות של תאוריית הבינה המלאכותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=3
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=3
הרבה מההתמקדות המקורית של מחקר הבינה המלאכותית נובע מגישה ניסויית לפסיכולוגיה, ומדגישה את מה שאפשר לכנות תבונה לשונית (אותה אפשר לראות באופן מובהק במבחן טיורינג).
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92
גישות לבינה מלאכותית שאינן מתמקדות בבינה לשונית כוללות רובוטיקה וגישות של בינה קולקטיבית, המדגישות שינוי פעיל של הסביבה, או קבלת החלטות בקונצנזוס, ומקבלות את השראתן מהביולוגיה או הפוליטיקה כשהן מחפשות מודלים לצורת הארגון של התנהגות "תבונית".
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
אבני דרך בפיתוח הבינה המלאכותית הן המחקרים "תחשיב לוגי של הרעיונות שמאחורי הפעילות העצבית" (1943), מאת וורן מק'קולוך ו־וולטר פיטס (A Logical Calculus of the Ideas Immanent in Nervous Activity (1943), by Warren McCulloch and Walter Pitts), ו"מכונות חישוב ותבונה" (1950), מאת אלן טיורינג (Computing Machinery and Intelligence (1950), by Alan Turing), וכן "סימביוזת אדם־מחשב" מאת ג'. סי. ר. ליקלידר (Man-Computer Symbiosis by J.C.R. Licklider). ראו קיברנטיקה ומבחן טיורינג לדיון נוסף.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92
https://en.wikipedia.org/wiki/Computing_Machinery_and_Intelligence
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%95%D7%96%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92
מחקר ניסויי בבינה מלאכותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=4
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=4
הבינה המלאכותית החלה כתחום ניסויי בשנות ה־50, עם חלוצים כמו אלאן ניואל והרברט סימון, שייסדו את מעבדת הבינה המלאכותית הראשונה באוניברסיטת קרנגי מלון, וג'ון מקארתי ומרווין מינסקי, שייסדו את המעבדה ב־MIT ב־1959.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D6%BE50
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C&action=edit&redlink=1
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%AA%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/MIT
https://he.wikipedia.org/wiki/1959
ציון דרך בהתפתחות המחקר בבינה מלאכותית הוא כנס שנערך בשנת 1956 בדרטמות קולג'.[2] בכנס זה השתתפו חלוצי התחום, ובהם מינסקי, מקארתי וסימון (כל אחד מהשלושה זכה מאוחר יותר בפרס טיורינג). במסגרת הכנס טבע מקארתי את המונח "בינה מלאכותית" (Artificial Intelligence - AI).
https://he.wikipedia.org/wiki/1956
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%92%27
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-2
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A1_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%94&action=edit&redlink=1
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D6%BE60
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D6%BE70
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D6%BE80
המחקר בבינה מלאכותית מומן בחלקו הגדול על ידי הסוכנות לפרויקטים מתקדמים במחקר ביטחוני בארצות הברית (DARPA), ועל ידי מיזם הדור החמישי ביפן. חוסר ההצלחה של המחקר שמומן באותו הזמן להביא לתוצאות מיידיות, למרות ההבטחות הגדולות, הביא לקיצוצים גדולים במימון של הסוכנויות הממשלתיות בסוף שנות ה־80, מה שהביא לירידה בהתעסקות בתחום. בעשור שלאחר מכן, חוקרי בינה מלאכותית רבים עברו לתחומים שכנים עם מטרות צנועות יותר, כמו מערכות לומדות, רובוטיקה, ואופטיקת מחשבים, אם כי מחקר של בינה מלאכותית טהורה עדיין המשיך.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/DARPA
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99&action=edit&redlink=1
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A4%D7%9F
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
צעדים ראשונים בבינה מלאכותית כללו הענקת יכולת מילולית למחשב, כלומר מתן יכולת למחשב להבין שפה מדוברת ולהגיב בשפה מדוברת. מבחן טיורינג, שמקורו במאמר שפרסם אלן טיורינג בשנת 1950, מוביל לכיוון זה, ואחד הצעדים הראשונים למימושו נעשה בתוכנית "אלייזה", שפיתח ג'וזף וייצנבאום מ־MIT. תוכנית זו (הקרויה על שם גיבורת מחזהו של ג'ורג' ברנרד שו, "פיגמליון"), יוצרת סימולציה של פסיכיאטר. האדם, המקיים דיאלוג עם התוכנית באמצעות מקלדת, זוכה ממנה לתגובות אינטליגנטיות לכאורה, כפי שפסיכיאטר אנושי היה מגיב. ספרו של המשורר דוד אבידן "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם "אלייזה" (לדעת צבי ינאי, שהיה מעורב ביצירת הקשר בין אבידן ל"אלייזה", המשורר נטל לעצמו חירות רבה בעריכת השיחות, שאינן משקפות את יכולתה האמיתית של "אלייזה").[3] אלא שבהדרגה התברר שהיכולת לבנות תוכנה השולטת בשפה טבעית היא משימה מורכבת ביותר, הדורשת גם שילוב של ידע נרחב בבלשנות ובמדעים קוגניטיביים אחרים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%96%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%96%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/MIT
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%A8%D7%92%27_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A8%D7%93_%D7%A9%D7%95
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A8
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%93%D7%9F
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-3
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A5_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A7%D7%A1
ביקורת, והתייחסויות לבינה מלאכותית
[עריכת קוד מקור | עריכה] ערך מורחב – סכנה קיומית מבינה מלאכותית כללית
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=5
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=5
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/25px-Postscript-viewer-blue.svg.png
25
25
//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/38px-Postscript-viewer-blue.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/50px-Postscript-viewer-blue.svg.png 2x

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d0/Postscript-viewer-blue.svg/25px-Postscript-viewer-blue.svg.png
בשנות ה־60 של המאה ה־20, מספר מחקרים דחו את האפשרות של בינת מכונה מסיבות פילוסופיות או לוגיות, כגון "השכל, המכונה וגדל" (1961) מאת ג'ון לוקאס. עם ההתפתחות של טכניקות פרקטיות המבוססות על מחקר הבינה המלאכותית, עלו טענות כי המתנגדים לבינה מלאכותית שינו כל הזמן את עמדתם ביחס למשימות כמו שחמט ממוחשב או הבנת שפה שקודם נחשבו כ"תבוניות", על מנת להכחיש את ההצלחות של הבינה המלאכותית. דאגלס הופשטטר בספרו "גדל, אשר, באך" (Gödel, Escher, Bach) אומר, כי הזזת היעדים הזו היא למעשה אמירה ש"תבונה" היא "כל מה שאדם יכול לעשות ומחשבים לא יכולים". מדען המחשב א.וו. דייקסטרה לא התלהב מייחוס יכולת חשיבה למחשב, וטען כי "השאלה האם מחשב יודע לחשוב דומה לשאלה האם צוללת יודעת לשחות". היינו שמעשה מכונה מכח תיכנות, אינו מעשה תבוני, ששייך להגדירו כידיעה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94-60_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-20
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A7%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98_%D7%92%D7%93%D7%9C
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%90%D7%92%D7%9C%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%98%D7%A8
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%93%D7%9C,_%D7%90%D7%A9%D7%A8,_%D7%91%D7%90%D7%9A
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%A1%D7%97%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-4
[4]
נכון ל־2017, ישנם מדענים הטוענים, כי בינה מלאכותית היא "הקבוצה של הבעיות במדעי המחשב שאין להן פתרונות טובים כרגע".[דרוש מקור] כלומר, ברגע שתת־תחום כלשהו מגיע לתוצאה מוצלחת, הוא מוצא מתחום הבינה המלאכותית וניתן לו שם אחר. דוגמאות לזה הן זיהוי תבניות, עיבוד תמונה, רשתות נוירונים, עיבוד שפה טבעית, רובוטיקה ותורת המשחקים. אם כי השורשים של כל אחת מהדיסציפלינות האלה בבינה המלאכותית, בהדרגה הפכו לתחומים נפרדים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94_(%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%9D
ביקורת נוספת, טוענת שהטמעת AI באופן שגוי עלולה לגרום לבעיות בטיחות מידע[5].
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-5
רגולציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=6
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=6
בסוף העשור השני של המאה ה-21 החלו להופיע התייחסויות ראשוניות לבינה מלאכותית גם בחוקים ותקנות. בהסכמי הסחר שנחתמו בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, הייתה התייחסות גם לקיום זרימת נתונים חוצת גבולות של בינה מלאכותית, לצד התחייבות להגנה על זכות הפרטיות של אזרחים מפני טכנולוגיות בינה מלאכותית. אזכורים אחרים היו גם בהסכמי סחר נוספים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-21
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%A1%D7%97%D7%A8
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%A8-6
[6]
השימוש של סין בבינה מלאכותית נחשב במערב לכזה שאינו תואם את ערכי החירות של הדמוקרטיות הליברליות.[6] אף על פי כן, בשנת 2021 הייתה סין למדינה הראשונה בעולם שפרסמה תקנות אתיקה הנוגעות לשימוש בבינה מלאכותית, שמטרתן לאפשר לגולשים, בכל פעם שאמורה לפעול מולם מערכת של בינה מלאכותית, לבחור באופן אקטיבי האם להפעיל או לבטל אותה. כלומר, על ספק השירות להציע במקביל גם אפשרות שאינה מבוססת על בינה מלאכותית שתהייה נגישה לגולשים שיבחרו בכך.[7] עם זאת, נושא האתיקה בסין מורכב, מכיוון שבמקרים שונים גישתה של סין, שבאופן כללי אינה נוטה לכבד את זכותם לפרטיות של אזרחיה, סייעה להתפתחות תחום הבינה במלאכותית במדינה תוך גישה להיקפי מידע שאין בנמצא במדינות אחרות, דוגמת מסד נתונים רחב של צילומי וידאו עם טכנולוגיה של זיהוי תווי פנים,[8] ותוך שימוש במערכת אשראי חברתי המנוגדת למתווים הבינלאומיים העוסקים באתיקה של בינה מלאכותית.[9]
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9F
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%A8-6
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-7
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-8
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-9
בשנת 2023, בייג'ינג ריככה את ההנחיות לחברות המפתחות מודלים של בינה מלאכותית, אך היא עדיין דרשה שצ'אטבוטים יעברו תהליך של הערכה ביטחונית וידבקו בסוציאליזם. מנגד הרגולציה במדינה גרמה לכך שחברות הטכנולוגיה הסיניות לא מיהרו להשיק את צ'אטבוטים שלהן.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-10
10
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-11
11
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-12
12
לאחרונה אישר הפרלמנט האירופי את חוק הבינה המלאכותית, החוק מחלק את השימושים בבינה מלאכותית לקטגוריות. החוק אוסר שימושים מסוימים בבינה מלאכותית בגלל הסיכונים לבטיחות, לפרנסה ולזכויות של אזרחי האיחוד האירופי.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/Science
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-13
13
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-14
14
.
קניין רוחני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=7
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=7
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-15
15
באוגוסט 2023 פורסם כי הניו יורק טיימס, CNN והשידור הציבורי באוסטרליה החליטו לחסום את הבוט של OpenAI מלקצור את תוכניהם.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-16
16
בינה מלאכותית מודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=8
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=8
המחקר המודרני מתמקד בכמה משימות הנדסיות עיקריות (התומכים בבינה מלאכותית "חזקה" עשויים לכנות זאת כבינה מלאכותית "חלשה").
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA
https://en.wikipedia.org/wiki/Natural-language_understanding
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7
שיטות של בינה מלאכותית משמשות גם פעמים רבות במחקר המדע הקוגניטיבי, שמנסה ליצור מודל של תת־מערכות של ההבנה והחשיבה האנושית. בעבר המטרה הסופית של חוקרי בינה מלאכותית הייתה "בינה מלאכותית חזקה", כלומר חיקוי של בינה אנושית ממש. אפשר לראות מחשבים כאלה בסרטי מדע בדיוני רבים, כמו המחשב HAL 9000 בסרט "2001: אודיסיאה בחלל". מטרה זו כנראה לא תמומש בעתיד הקרוב, וכבר כיום הוא אינו המטרה של מחקר הבינה המלאכותית הרציני. בגלל אי־המילוי של ציפיות בעבר יצא לתחום מוניטין רע, וכן בשל ציפיות שהתעוררו על ידי המדע הבדיוני. מסיבה זו, חוקרי בינה מלאכותית רבים אומרים כי הם עובדים בתחום הקוגניציה, אינפורמטיקה, הסקה סטטיסטית או הנדסת מידע (אנ'). ישנן פרדיגמות מחקריות רבות בתחום, ועדיין אין קונצנזוס על הצורה הטובה ביותר להמשיך במחקר. תחומי מחקר מהעת האחרונה כוללים רשתות בייאסיניות וחיים מלאכותיים; דוגמה לתוכנת חיים מלאכותיים היא Boids.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%98_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/2001:_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%9C
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A7%D7%94_%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2&action=edit&redlink=1
https://en.wikipedia.org/wiki/Information_engineering
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/Boids
תחום חשוב בבינה המלאכותית הוא שפה טבעית. לתחומים רבים בבינה מלאכותית פותחו תוכנות או שפות תכנות במיוחד בשבילם. לדוגמה, אחת מתוכנות הדיבור (chatterbot) הדומות ביותר לאדם, "אלייס" (A.L.I.C.E), משתמשת בשפת תכנות AIML שהיא ספציפית בשבילה, ולתוכנות שהתפתחו ממנה. ובכל זאת, A.L.I.C.E מבוססת על התאמת תבניות ללא כל הסקת מסקנות, בדומה לתוכנות ישנות יותר. ג'אברוואקי (Jabberwacky) קרוב קצת יותר לבינה מלאכותית חזקה, מכיוון שהוא לומד כיצד לדבר רק מאינטראקציה עם המשתמש. למרות זאת, התוצאות עדיין חלשות מאוד, וכיום ניתן לומר שעדיין אין בינה מלאכותית לדיבור כללי.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%AA_%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A1&action=edit&redlink=1
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%92%27%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%99&action=edit&redlink=1
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92_(%D7%A9%D7%A4%D7%AA_%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA)
כחול עמוק
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Deep_Blue.jpg
צ'ינוק (Chinook) הוכרז כאלוף העולם בתחרות אדם־מחשב בדמקה ב־1994.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%27%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7_(%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%A7%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/1994
כחול עמוק, מחשב ששיחק שחמט, ניצח את גארי קספרוב בתחרות שחמט מפורסמת ב־1997
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A7
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%AA_%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%A7%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98
https://he.wikipedia.org/wiki/1997
ווטסון, מחשב ששיחק במשחק מלך הטריוויה (אנ'), הצליח לנצח מתחרים שזכו בעבר ב־2011.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91)
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94&action=edit&redlink=1
https://en.wikipedia.org/wiki/Jeopardy!
https://he.wikipedia.org/wiki/2011
אינפו־טיים (Info Tame), מנוע חיפוש בטקסט שפותח על ידי הק.ג.ב. עבור מיון אוטומטי של מיליוני דפים של תקשורות.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7.%D7%92.%D7%91.
לוגיקה עמומה, שיטה לחשיבה הגיונית בתנאים של חוסר ודאות, משמשת במערכות שליטה תעשייתיות רבות.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%94
קיימות מערכות תרגום מכונה כמו SYSTRAN, ורבים משתמשים בהן, אם כי התוצאות עדיין אינן באיכות של תרגום אדם.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA
עיבוד שפה טבעית
רשתות נוירונים משמשים למשימות רבות, ממערכות גלאי־פריצה למשחקי מחשב ("Creatures", לדוגמה).
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91
מערכות הכרת סימנים אופטיות (OCR) יכולות לתרגם כל טקסט המודפס בגופנים מקובלים לטקסט ממוחשב.
https://he.wikipedia.org/wiki/OCR
הכרת והבנת כתב יד בידי, או בעיני מחשב.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%D7%93_(%D7%9B%D7%AA%D7%91)
מערכות ראיית מחשב, פועלות ביישומים תעשייתיים רבים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
רובוטיקה
מערכת למיון תכנים תומכי טרור ברשתות החברתיות, לצורך הסרה מהירה שלהם.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-17
17
ReSymmetry, כיסא גלגלים רובוטי בעל יכולות בינה מלאכותית להקלה על חיי בעלי מוגבלות תנועתית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%90_%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99.png
כיסא גלגלים רובוטי המיועד להקל על חייהם של אנשים בעלי מוגבלות. הכיסא משלב טכנולוגיות איסוף מידע (חיישנים) ובינה מלאכותית, על מנת לחשב תמידית את המדדים המסמנים מצוקה ולהגיב אוטומטית למניעת פצעי לחץ ופגעים הנוצרים מישיבה ממושכת.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%90_%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D#%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%90_%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99
הרעיון של בינה מלאכותית שתחליף שיפוט אנושי עלה פעמים רבות בהיסטוריה של התחום, וכיום ישנם תחומים מסוימים שבהן "מערכות מומחיות" מחליפות או תומכות בשיפוט אנושי, בהנדסה או ברפואה. דוגמה למערכת כזו היא מערכת העזרה של מיקרוסופט אופיס, שבו המערכת מנסה לנבא את העזרה שהמשתמש יזדקק לה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%98_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A1
בשנת 1986 פרופסור רודני ברוקס פרסם סדרת מאמרים ששינו באופן מהותי את כיווני פיתוח בתחום הבינה המלאכותית.
https://he.wikipedia.org/wiki/1986
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1
החל מ-2012, חלה תנופה משמעותית בתחום למידה עמוקה וענף זה נחשב כענף מרכזי לפתרון סוגיות בתחום הבינה המלאכותית. "למידה עמוקה" נשענת על רשתות עצביות מלאכותיות. החל מ-2017, מדינות רבות בעולם החליטו להיכנס לנושא ברמה הלאומית ולמעלה מעשרים מהן, פרסמו אסטרטגיה לאומית בנושא.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-18
18
בשנת 2015 ניצחה מערכת AlphaGo של חברת DeepMind את אלוף העולם במשחק GO, הנחשב למשחק בו עץ המשחק הוא הענף ביותר, מה שדרש ממתכנני המערכת לחשוב על שיטה שונה ללמידת / פתרון המשחק, לעומת שיטת העבודה של כחול עמוק. המערכת התקרבה לשיטה הנקראת בינה מלאכותית חזקה (באנגלית Artificial general intelligence (אנ')).
https://he.wikipedia.org/wiki/AlphaGo
https://he.wikipedia.org/wiki/DeepMind
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95_(%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A5_%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A7
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94&action=edit&redlink=1
https://en.wikipedia.org/wiki/Artificial_general_intelligence
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-19
19
שיטה זו נחשבת לגביע הקדוש בבינה מלאכותית, ומתכונתה היא למעשה למידת מכונה ללא הכוונה מראש היכולה לפתור כל בעיה.
ב-11 ביולי 2019, תוכנת מחשב שנקראת Pluribus, ניצחה חמישה שחקנים ברמה הכי גבוהה שיש בעולם, במשחק "טקסס הולדם" - בסדרה ארוכה של משחקים כנדרש להוכיח מובהקות סטטיסטית. תוכנת המחשב Pluribus פותחה על ידי מדענים מפייסבוק ומאוניברסיטת קרנגי מלון בהובלת פרופסור Tuomas Sandholm ונועם בראון.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-20
20
בניגוד למשחק שחמט או, אפילו, משחק ה"גו", בטקסס הולדם, אין לשחקנים מידע מלא על "המציאות" וזאת מכיוון שהם רואים רק את הקלפים שהם עצמם קיבלו ואת "קלפי הקהיליה". כלומר, מדובר במשחק רב פעמי, מרובה משתתפים ועם מידע חסר. מכיוון שכך, המשחק נחשב מבחן משמעותי מאוד ליכולת של "בינה מלאכותית" להשתוות לבינה אנושית.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95_(%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%9D
מיקרו-עולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=9
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=9
העולם האמיתי מלא בפרטים רבים, המסיחים את הדעת מהעיקר: באופן כללי, המדע מנסה להתמקד במודלים מלאכותיים ופשוטים של המציאות (בפיזיקה, משטחים חסרי־חיכוך וגופים קשיחים לחלוטין, לדוגמה). ב־1970 מרווין מינסקי וסימור פאפרט, מהמעבדה ב-MIT, הציעו כי מחקר הבינה המלאכותית יתמקד גם הוא בפיתוח תוכנות שיכולות להתנהג באופן תבוני במצבים פשוטים ומלאכותיים הידועים כמיקרו־עולמות (MicroWorlds). מחקר רב התמקד ב"עולם הקוביות", שמורכב מקוביות בצבעים וצורות שונות המסודרים על משטח ישר.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A
https://he.wikipedia.org/wiki/1970
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%98
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&action=edit&redlink=1
https://en.wikipedia.org/wiki/MicroWorlds
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA
יישומים בתחום הבינה המלאכותית כוללים:
חישה מלאכותית:
זיהוי תווים אופטי (OCR), שדוגמה שלו היא תוכנת המילון "בבילון", וזיהוי ממוחשב של כתב יד, כפי שיש במחשב כף יד PDA.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_(%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%D7%93
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%9B%D7%A3_%D7%99%D7%93
מערכת זיהוי דיבור: היכולת לקלוט דיבור אנושי ולפענח אותו, כלומר להפוך אותו לטקסט כתוב, אך לא בהכרח להבין אותו.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8
מערכת זיהוי תווי פנים: למשל, כמערכת זיהוי פרצופים של חשודים בביצוע עבירה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94
מערכת זיהוי תמונות:פירוק את התמונות למטריצות RGB, וזיהוי אובייקתים תוך התמונות על ידי פיקסלים ולמידה עמוקה, למשל:איתור ומעקב אחר הולך רגל על ידי ניתוח תמונות ולכידת תנועה, זיהוי אוטומטי של הרכב אבנים בכליות מתצלומים דיגיטליים של אבנים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-21
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-22
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-23
21
22
23
הבנת שפה טבעית.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA
מערכות מומחה: מערכות המתבססות על הידע של מומחים בתחום מסוים ועל תהליכי קבלת החלטות בתחום זה, ומסייעות בתהליכים אלה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94
רובוטים: זיהוי מכשולים למשל.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=10
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=10
עיינו גם בפורטל:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91
פורטל מדעי המחשב
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
היסטוריה של הבינה המלאכותית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
ציר הזמן של בינה מלאכותית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
אתיקה של בינה מלאכותית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA
למידה חישובית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91
מדעי המחשב
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94
מונחים בתוכנה
https://he.wikipedia.org/wiki/CAPTCHA
CAPTCHA
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C
המוח הכחול
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99
מחשוב אוטונומי
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA
סינגולריות טכנולוגית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
רשת עצבית מלאכותית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%AA
אמנות מבוססת בינה מלאכותית יוצרת
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
מערכת חיסון מלאכותית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A7
הפרדוקס של מורבק
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_AI
אוריינות AI
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=11
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=11
דאגלס הופשטטר, גדל, אשר, באך, 1979
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%90%D7%92%D7%9C%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%98%D7%A8
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%93%D7%9C,_%D7%90%D7%A9%D7%A8,_%D7%91%D7%90%D7%9A
פאמלה מק'קורדק, מכונות חושבות, מסדה, 1985
ריי קורצוייל, עידן המכונות החושבות, הוצאת כנרת, 2001
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A8%D7%AA
ג'ף הוקינס וסנדרה בלייקסלי (אנ'), על האינטליגנציה, הוצאת אריה ניר, 2005
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%99&action=edit&redlink=1
https://en.wikipedia.org/wiki/Sandra_Blakeslee
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%A8
מרכוס דו סוטוי, תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר ולחשוב, תרגמה: מיכל קירזנר-אפלבוים, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2022.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%93%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%95%D7%99
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%92
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D
J Furman, R Seamans - Innovation policy and the economy, 2019 - journals.uchicago.edu) AI and the economy )
Brigadier General Y.S. The Human Machine Team, How to Create Synergy Between Human & Artificial Intelligence That Will Revolutionize Our World, Independent Publisher, 2021
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-24
24
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&section=12
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&veaction=edit&section=12
מיזמי קרן ויקימדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94
ויקימילון
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/24/Wiktionary-logo-he.png/20px-Wiktionary-logo-he.png
20
20
//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/24/Wiktionary-logo-he.png/30px-Wiktionary-logo-he.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/24/Wiktionary-logo-he.png/40px-Wiktionary-logo-he.png 2x

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/24/Wiktionary-logo-he.png/20px-Wiktionary-logo-he.png
ערך מילוני בוויקימילון: אינטליגנציה מלאכותית
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
ויקימילון
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/24/Wiktionary-logo-he.png/20px-Wiktionary-logo-he.png
20
20
//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/24/Wiktionary-logo-he.png/30px-Wiktionary-logo-he.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/24/Wiktionary-logo-he.png/40px-Wiktionary-logo-he.png 2x

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/24/Wiktionary-logo-he.png/20px-Wiktionary-logo-he.png
ערך מילוני בוויקימילון: בינה מלאכותית
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
ויקיציטוט
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fa/Wikiquote-logo.svg/20px-Wikiquote-logo.svg.png
20
24
//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fa/Wikiquote-logo.svg/30px-Wikiquote-logo.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fa/Wikiquote-logo.svg/40px-Wikiquote-logo.svg.png 2x

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fa/Wikiquote-logo.svg/20px-Wikiquote-logo.svg.png
ציטוטים בוויקיציטוט: בינה מלאכותית
https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
ויקישיתוף
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png
20
27
//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/30px-Commons-logo.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/40px-Commons-logo.svg.png 2x

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בינה מלאכותית
https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Artificial_intelligence
מילון למונחי בינה מלאכותית | 1997 | 2004 | באתר האקדמיה ללשון העברית
https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=155
https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=236
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA
דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "אינטליגנציה מלאכותית", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5%27
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%91
http://haraayonot.com/idea/artificial-intelligence/
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA
נחמן גבעולי, ‏הנבון המחשב?, מחשבות 20, פברואר 1967, עמ' 11–14
http://thinkil.co.il/texts/m020p011-014/
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_(%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%AA)
אבי בליזובסקי, ‏הרובוט שפתר קובייה הונגרית בשתי שניות, הוא תוצר של 60 שנות מחקר בתחום הבינה המלאכותית, באתר "הידען", 19 במאי 2014
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99
http://www.hayadan.org.il/robot-solve-rubik-cube-in-2-seconds-1905146
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%9F
רובוטים ובינה מלאכותית עם פרופ' גל קמינקא - חלק א, חלק ב, באתר גלי צה"ל, נובמבר 2015
https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8-2/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%92%D7%9C-%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%90-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90
https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8-2/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%92%D7%9C-%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%90-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C
Alex Wissner-Gross: A new equation for intelligence – הרצאה מאתר TED על הגדרת האינטליגנציה כשאיפה למיקסום אפשרויות עתידיות
http://www.ted.com/talks/alex_wissner_gross_a_new_equation_for_intelligence.html
http://www.ted.com/
16
11
//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9a/%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_3.svg/24px-%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_3.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9a/%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_3.svg/32px-%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_3.svg.png 2x

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9a/%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_3.svg/16px-%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_3.svg.png
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9a/%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_3.svg/16px-%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_3.svg.png
נמרוד צוק, מכונת העצמאות, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2016
https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3692999,00.html
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98
10
16
//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/15px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 1.5x, //upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/20px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png 2x

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/10px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Closed_Access_logo_transparent.svg/10px-Closed_Access_logo_transparent.svg.png
אתר למנויים בלבד
אליחי וידל, זאת מלחמה על הרבה כסף - אל תתנו לתמונות של חתלתולים חמודים לבלבל אתכם, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2017
https://www.themarker.com/1.4471367
https://he.wikipedia.org/wiki/TheMarker
מייקל שרמר, האם הבינה המלאכותית מסכנת את האנושות?, 21 באוקטובר 2017
https://www.hayadan.org.il/2110171is-artificial-intelligence-endangering-humani-ty
אילן גטניו, המהפכה שכולם מחכים לה כבר כאן, באתר ישראל היום, 29 יוני 2018
https://www.israelhayom.co.il/article/567371
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D
טוני מלינקוביץ', בינה מלאכותית – כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול, באתר Tech-IL,‏ 20 באפריל 2019
https://www.tech-il.co.il/2019/04/20/artificial-intelligence/
שמואל אבן ודוד סימן טוב, המחקר בקהילת המודיעין בעידן הבינה המלאכותית, הבמה המחקרית, עדכן אסטרטגי, כרך 23, גיליון 4, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוקטובר 2020, עמודים 28–37
https://strategicassessment.inss.org.il/wp-content/uploads/2020/10/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F-1.pdf
ויקי אוסלנדר, לא אינטליגנציה ולא מלאכותית: מה באמת מסתתר מאחורי המונח הנוצץ?, באתר כלכליסט, 6 במאי 2021
https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-06-05-21/m02.html
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98
נבו טרבלסי, ‏המדרון החלקלק של הבינה המלאכותית, באתר גלובס, 3 ביוני 2022
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001414126
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A1
טל סוקולוב, השורשים העמוקים של הבינה המלאכותית, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA
https://davidson.weizmann.ac.il/column/sciencepanorama
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99
ההזדמנויות הסביבתיות הטמונות במהפכת הבינה המלאכותית, באתר "אקולוגיה וסביבה", 14 במאי 2023
http://magazine.isees.org.il/?p=54255
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94
בועז לביא, מסע לעמק המוזרות, באתר הזמן הזה, יולי 2023
https://hazmanhazeh.org.il/uncanny-valley/?_atscid=1_137_158181725_14972838_0_Tzfazazdxwd2ududpsc
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%96%D7%94
אמיר עוז, ‏סקירת ביניים: מהפכת ה-AI – היסטריה או היסטוריה בהתהוות?, באתר "אנשים ומחשבים", 14 באוגוסט 2023
https://www.pc.co.il/?p=392338
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:National_Library_IL_logo.svg
בינה מלאכותית, דף שער בספרייה הלאומית
https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007294969105171
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA
בינה מלאכותית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
https://www.britannica.com/technology/artificial-intelligence
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94
עומר כביר, האיחוד האירופי אישר את חוק ה-AI - המאסדר שימוש בבינה מלאכותית, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2024
https://calcalist.co.il/calcalistech/article/sy0mlgk0a
Otto Barten, How to Hit Pause on AI Before It’s Too Late, Time, ‏16 במאי 2024
https://time.com/6978790/how-to-pause-artificial-intelligence/
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F)
אמיר עוז, ‏קח לך AI ובנה איתה בית: כך ה-AI משנה את תחום המשכנתאות, באתר "אנשים ומחשבים", 22 ביולי
https://www.pc.co.il/?p=412791
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D